התקשורת גורמת לציבור להיות שמאלני יותר

לקראת כנס אריאל למשפט ותקשורת שיתקיים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביום ה' הקרוב 17 בדצמבר 2009 בוצע סקר עמדות בקרב מדגם מייצג של 500 איש מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. מתוך הסקר, שבוצע באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, עולה שורת ממצאים מדאיגים לגבי דעת הקהל בנושא הקשר שבין התקשורת למערכת הפוליטית: הציבור סבור שהתקשורת גורמת לשינוי עמדותיו כלפי שמאל.
הדבר ניכר בתשובות לשלוש שאלות:
• באיזו מידה לפי דעתך דיווחי העיתונאים מושפעים מדעותיהם הפוליטיות?
• האם לפי דעתך התקשורת בישראל תומכת ומקדמת יותר עמדות פוליטיות ימניות או יותר עמדות פוליטיות שמאלניות?
• האם התקשורת משקפת את דעת הקהל או משפיעה עליה?

בתשובה לשאלה הראשונה, מעל לשני שלישים - 68 אחוזים מן הציבור סבורים כי דיווחי עיתונאים מושפעים מדעותיהם הפוליטיות, זאת לעומת 6 אחוזים בלבד שאינם סבורים כך. שיעור המאמינים כי השפעת הדעות הפוליטיות על דיווחי העיתונאים רבה מאוד עולה עם הנטייה לדעות ימניות יותר - 77 אחוזים. בני המגזר הדתי-חרדי ובעלי השכלה אקדמית סבורים יותר [82 אחוזים ו-72 אחוזים בהתאמה] כי דיווחי העיתונאים מושפעים מדעותיהם הפוליטיות.
מעל למחצית - 53 אחוזים מן הציבור הישראלי מאמין כי התקשורת בישראל תומכת ומקדמת יותר עמדות שמאלניות מאשר עמדות ימניות, זאת לעומת 14 אחוזים בלבד המאמינים כי היא מקדמת יותר עמדות ימניות. גם בקרב בעלי דעות פוליטיות שאינן ימניות [שמאל ומרכז], שיעור גבוה באופן מובהק [42 אחוזים ו-39 אחוזים בהתאמה] סבורים כי התקשורת מקדמת עמדות שמאלניות בהשוואה לאלו שמאמינים כי היא מקדמת עמדות ימניות. עם הירידה בגיל והעלייה ברמת הדתיות, עולה שיעור המאמינים כי התקשרות מקדמת יותר מטרות פוליטיות שמאלניות: בקרב צעירים [34-18] מגיע נתון זה לכדי 60 אחוזים, ודתיים-חרדיים - 73 אחוזים.

בתשובה לשאלה השלישית, 79 אחוזים מן הציבור בישראל חשים כי התקשורת משפיעה על דעת הקהל יותר מאשר משקפת אותה. בעלי נטייה פוליטית ימנית, צעירים ודתיים-חרדיים חשים כך יותר. יחד עם זאת עולה, כי רוב הציבור נותן אמון בדיווחי התקשורת בארץ [64 אחוזים] - זאת בתשובה לשאלה: באיזו מידה אתה נותן אמון בדיווחים של התקשורת בארץ? שיעור לא מבוטל של 35 אחוזים מן הציבור אינו נותן אמון בדיווחים. עם העלייה בגיל וברמת הדתיות יורדת מידת האמון הניתנת לדיווחי התקשרות.
לא רק שהציבור חושב שהתקשורת מקדמת אג'נדה פוליטית – יתרה מכך: לצורך זה היא חוברת לגופים נוספים שהציבור מגדיר כשמאלנים, לשם קידום השקפת עולמה, ביניהם ארגוני שמאל ובית המשפט העליון.
לבג'צ יש אג'נדה פוליטית שמאלנית. לשאלה 'האם לפי דעתך בג'צ מקדם בפסיקותיו יותר עמדות פוליטיות ימניות או יותר עמדות פוליטיות שמאלניות?', שיעור גבוה משמעותית [43 אחוזים] מן הציבור ציינו כי בג'צ מקדם בפסיקותיו יותר עמדות שמאלניות מימניות. בקרב המגזר הדתי-החרדי, עם הירידה בגיל, ובקרב בעלי דעות ימניות, סבורים יותר [70 אחוזים, 53 אחוזים ו-62 אחוזים בהתאמה] כי בג'צ מקדם עמדות שמאלניות על-פני ימניות. גם בקרב מי שאינו ימני בדעותיו יש הסוברים כך: 20 אחוזים מבעלי נטייה פוליטית שמאלנית, ו-35 אחוזים ממי שמגדירים עצמם כ'מרכז', ציינו כי בג'צ מקדם בפסיקותיו יותר עמדות פוליטיות שמאלניות, זאת בהשוואה לכ-5 אחוזים בלבד בקרב קהלים אלו שציינו כי הוא מקדם יותר דעות ימניות.
קיימת השפעה הדדית לקידום אג'נדה פוליטית בין מערכת המשפט למערכת התקשורת. חמור מכך – הציבור רואה קשר מכוון בין התקשורת לבית המשפט העליון, שמטרתו לקדם את האג'נדה הפוליטית של השמאל: לשאלה 'באיזו מידה אתה מאמין כי מערכת המשפט בישראל והתקשורת בישראל משפיעות זו על זו בכל הקשור לקידום מטרות פוליטיות?', 45 אחוזים מן הציבור מאמינים כי מערכת המשפט ומערכת התקשורת בישראל משפיעות זו על זו בכל הקשור לקידום מטרות פוליטיות, זאת בהשוואה לכ-19 אחוזים שאינם מאמינים כך. עם העלייה ברמת הדתיות, וככל שהנטייה הפוליטית מתקרבת יותר לימין, כך עולה שיעור המאמינים כי מערכת המשפט והתקשורת משפיעות זו על זו בכל הקשור לקידום מטרות פוליטיות. גילאי 55 ומעלה סבורים פחות כי קיימת השפעה שכזו.

יש קשר בין ארגוני השמאל ובין התקשורת לקידום מטרות פוליטיות. לשאלה 'האם לפי דעתך יש קשר בין גופי השמאל בישראל ובין התקשורת במטרה לקדם מטרות פוליטיות', 62 אחוזים מן הציבור מאמין כי יש קשר בין גופי השמאל ובין אמצעי התקשורת במטרה לקדם מטרות פוליטיות, זאת בהשוואה ל-25 אחוזים שאינם מאמינים כי קיים קשר שכזה. ככל שהנטייה הפוליטית ימנית יותר, כך סבורים יותר כי קיים קשר בין גופי השמאל לתקשורת. עם זאת, גם בקרב מי שמגדירים עצמם כבעלי נטייה פוליטית שמאלנית, שיעור לא מבוטל של 39 אחוזים מאמינים כי קיים קשר שכזה. שיעור המאמינים בקשר בין השמאל לתקשורת עולה עם העלייה ברמת הדתיות והירידה בגיל. תשובה זו ניתנה לשאלה: האם לפי דעתך יש קשר בין גופי השמאל בישראל ובין התקשורת במטרה לקדם מטרות פוליטיות.
בכנס אריאל למשפט ותקשורת שיתקיים ביום ה' הקרוב 17.12 ישתתפו:
• העיתונאי-חוקר האמריקני מייקל ד. אוונס, הנחשב למומחה בעל שם עולמי לענייני המזרח התיכון.
• איש העסקים היהודי-צרפתי פיליפ קרסטני, יוזם המאבק התקשורתי במגמתיות כתבת ערוץ הטלוויזיה France 2 בסיקור מותו של הילד הפלשתינאי מוחמד דורה.
• עו'ד טרוור אסרסון, מומחה למשפט בינלאומי ומבכירי המשפטנים באנגליה, המפורסם במאבק הציבורי-משפטי שהוא מנהל בהצלחה נגד ה- BBC בגין השידורים המוטים והחד-צדדיים שלו נגד ישראל.
כמו כן ישתתפו גם שר החוץ אביגדור ליברמן, שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, נשיאת מועצת העיתונות השופטת [בדימוס] דליה דורנר, חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן, עיתונאי הארץ גדעון לוי ועוד.
המרכז האוניברסיטאי אריאל
לימודי תקשורת
לימודי טלוויזיה ורדיו