חיפה עלולה להפוך לעיר קצה פריפריאלית

חיפה קרובה היום להיות מטרופולין קצה בפריפריה של הליבה הלאומית, כך עולה ממאמר חדש של פרופ' ברוך קיפניס מאוניברסיטת חיפה שמסכם ארבעה עשורי מחקר והוצג בכנס היובל של האגודה הישראלית לגיאוגרפיה שנערך השבוע במסגרת אוניברסיטת חיפה. 'חיפה נמצאת בסינדרום נסיגה הנמשך משנות ה- 50 ועד לימנו. בשנות ה-90 נתגלו אומנם סימנים כי חיפה נחלצת מהנסיגה אך היום, לאחר עשור, נתברר כי סינדרום הנסיגה עדין בעיצומו', כותב פרופ' קיפניס.
לדבריו, הגירת הצעירים מחיפה היא הסימן הבולט ביותר בתסמונת הנסיגה שלה ובמיצוב תדמיתה כפריפריה. זאת בניגוד לתל אביב שם האוכלוסייה הצעירה נמצאת במגמת עליה. מהנתונים עולה כי בין השנים 2001-2008 חל בחיפה קיטון בכל קבוצות הגיל הצעירות ומנגד גידול מהיר בתל אביב, במיוחד בקבוצות הגיל 25-34. בקבוצת הגיל 65+ דווקא חל בחיפה גידול של 1.3%, ואילו בתל אביב, שהיה לה בעשור הקודם תדמית של עיר מזדקנת, חלה בעשור הנוכחי ירידה חדה של 8 אחוזים בקבוצת גיל זו.
נתון נוסף המתאר את שליטתה של תל אביב רבתי הוא תפרוסת תעשיות ההיי-טק. למרות שבחיפה פועל גלעין מרשים של תעשיות העילית ובהן מרכזי המחקר של IBM ואינטל, הנתונים מלמדים כי נוכחות מפעלי תעשיות ההיי-טק בחיפה אינה גבוהה. לדוגמה, בחיפה מצויות רק 3.5 אחוזים ממפעלי תעשיות ההיי-טק וכשמצרפים גם את אזור יוקנעם, מדובר על נוכחות של רק כ-6.6 אחוזים מהמפעלי תעשיית העילית בישראל. בתל אביב, לעומת זאת, פועלים 16 אחוזים ממפעלי תעשיות העילית ובמטרופולין תל אביב כולו, המשתרע בין אשדוד לנתניה, פועלים 52 אחוזים ממפעלי התעשיות המתקדמות של ישראל. הבדלים דומים ניתן למצוא במספר המועסקים בתעשיות אלה: במחוזות המרכז ותל אביב עובדים כ-75 אחוזים מעובדי חברות ההזנק ו-64 אחוזים מעובדי תעשיות העילית. משקלה של חיפה במאזן העובדים, נמוך מאד.

עוד עולה מהנתונים כי הגידול באחוז העובדים במשלח יד אקדמי גבוה בתל אביב בהרבה מזה של חיפה; בתל אביב חל גידול במשלחי יד ניהוליים בעוד שבחיפה חל קיטון במקצועות אלה; העיסוק היחיד שבו בחיפה יש גידול רב יותר מאשר בתל אביב הוא במגזר העובדים הלא מקצועיים, שעל פי פרופ' קיפניס מלמד על גידול ב'אבטלה המבנית' ובמחסור במשרות במקצועות יצרניים, כולל בשירותים יצרניים. הבדלים משמעותיים לטובת תל אביב עולים גם מניתוח מחירי הנדל'ן, בהיצע השירותים הרפואיים, ובמספר ומעמד משרדי הפרסום, רואי חשבון, עורכי דין וכדומה.
כדי למנוע מחיפה להפוך לעיר בספר הליבה ובשערי הפריפריה הגלילית יש לשנות את התפיסה התכנונית שיצרה מדינה עם 'ראש ענק וגוף מצומק' ולדבוק בתפיסה התכנונית התומכת בפיתוח מערך עירוני שבו תל אביב היא עיר העוגן העיקרי, אולם חיפה, כמו גם באר שבע, משמשות כעוגן מטרופוליני משני המשלימות את תל אביב ולא מתחרות בה. פרופ' קיפניס קובע עוד כי לא די בהצהרות על תמיכה בפיתוח חיפה לעוגן המטרופוליני של צפון ישראל, אלא גם לגבות את ההצהרות במעשים ובהם פיתוח המערכת התחבורתית - רכבת וכבישים מהירים - שתנקז את מרחבי הגליל ישירות לחיפה; להקים נמל תעופה בינלאומי שיסייע במיצוב מעמדה של חיפה כמוקד תיירות ובעיקר לתיירות עסקית; לשדרג את נמל חיפה למעמד של נמל מוביל בחופה המזרחי של הים התיכון, ועוד.

מדיניות זו היא בסתירה לזו הקיימת התומכת בפיתוח מערכת כבישים ורכבות העוקפת את חיפה והמיועדת להוליך מהגליל לנגב כשבפועל הן תחזקנה את תלותן של הפריפריה הדרומית והצפונית במרכז. גם התוכניות לפיתוח נמל תעופה בינלאומי ושדרוג נמל חיפה אינן מתקדמות, בלשון המעטה. 'ללא שינוי כיוון הן במישור הלאומי והן במישור המקומי, תונצח הפריפריאליות של חיפה והיא תיהפך בעתיד הלא רחוק לעיר קצה של הליבה', מסכם פרופ' קיפניס.
אוניברסיטת חיפה
לימודי גיאוגרפיה
לימודי מדעי החברה