תערוכת סוף סמסטר בקורס אוצרות בספיר: הזרות

תערוכת 'הזרות' שנפתחה השבוע בגלריה הלימודית של בי'ס לאמנות במכללה האקדמית ספיר משכה אליה אמנים ושוחרי תרבות רבים מהאזור שהתרשמו מהעבודות שהציגו האמנים השונים. התערוכה הוקמה על ידי הסטודנטים של מכללת ספיר שהגו את הנושא, יצרו קשר עם האמנים, בחרו את העבודות שיוצגו ובנו את כל חלל התצוגה. התערוכה תימשך עד ה-3.3.10 והינה פתוחה לקהל הרחב בימים א'- ה' בשעות 08:00- 18:00.
לתערוכה 'הזרות' יומרה צנועה. איננה מתכוונת להציע מחאה נגד יחסה העויין של החברה האנושית כלפי הזרים והשונים שבקרבה, אם גם רעיון זה בהחלט עולה בכמה מן העבודות המוצגות. התערוכה שואפת לעסוק באופן בו אמנים שונים נשענים על תחבולת ההזרה כאמצעי יסודי ומהותי לרענון המבט והזרמת חיים חדשים בחומר, בצורה, במבט או בתפיסה. יכולתם של האמנים המשתתפים בתערוכה זו לחולל טרנספורמציה באמצעות הנקיטה באקט ההזרה מעורר בצופה שכנוע עמוק כי אקט זה הינו נשמת אפה של האמנות בכלל, בבחינת זה מה שהאמנות יודעת לעשות: לנסח מבט חדש ומפתיע גם ביחס אל הטריוויאלי, הנדוש והשחוק. מדובר אמנם באקט שתוצריו אסתטיים אך לא כדאי להתעלם מהצד האתי והביקרותי המצטייר מן העבודות, ובראשו – מלחמה במובן מאליו, במקובע, במעורר אדישות ובזחוח.
אקט ההזרה הינו אמצעי אמנותי שהוגדר ונוסח על ידי הפורמליסטים הרוסיים כבר לפני כמאה שנה אך, נדמה כי כוחה של תחבולת ההזרה חיוני ויפה בכל עת ועל אחת כמה וכמה על רקע חברת הגירה היפר-קפיטליסטית, שמבקשת להפוך את העולם לכפר קטן ואינטימי, כפר אשר ימחק לכאורה את העויינות המושרשת באדם כלפי הזר והמוזר ויהפוך את כל ה'אחרים' למוּכרים ובעיקר נגישים. יחסינו כלפי הזר יישתנה רק אם נכיר בזר השוכן בתוכנו, מציעה הפסיכואנליטיקאית וחוקרת התרבות ג'וליה קריסטבה.

שלומית אלטמן מציגה את 'הצעקה של אוליב' על משקל 'הצעקה של מונק' ופסל רצפה בשם 'שיעור בגרמנית' המתגרה ב'אני'. אניסה אשקר מציגה צמד דיוקנאות עצמיים מצולמים ובהם מתועדים פניה יוקדי העיניים, פנים המתפקדים כבד קנווס עליו היא מציירת מידי בוקר משפט חדש בקליגרפיה ערבית. הפנים הופכים לאתר עליו מתחולל מאבקה הנועז להגדרת זהותה המורכבת כערבייה, מוסלמית וישראלית וכן כאשה ואמנית בחברה מסורתית. אמנית הוידיאו שרון בלבן מציגה מספר יצירות מינימליסטיות בשפתה הייחודית והמזוהה זה מכבר, בין עבודותיה מוצגת גם קונכיית פסטה בודדת הזוכה לתקריב מבעדו ניתן לעקוב אחר נשימותיה המעודנות ומעברה של הפסטה מפריט אוכל טריוויאלי לאובייקט טעון וסימבולי.
גל ויינשטיין שביסס את מעמדו האמנותי בעיקר בשל פתיחותו ומחקרו המתמשך ביכולתו של החומר להוליך רגשות סותרים ומערערים. בתערוכה מוצג, בין השאר, רישום מעודן של תוכי שעשוי מפתיתי צמר פלדה וכן צמד תצלומים, באחד מהם מתועדות רגליו של האמן, רגליים שמצמיחות נוצות או צמר גפן במקום שיער גוף או גרב. רועי רוזן מציג את יצירת הוידיאו 'בקרוב וידויים', יצירה המנסחת סוגיות של נוכחות, התבטלות ושאלות על ניצול כוח, הולכת שולל, משחקי שליטה והשתלטות על קולו של הפרט. עמיקם תורן מציג שתי עבודות ציור אחרונות מתוך הסדרה 'כחולהזקן' עליה החל לעבוד לפני 13 שנה והוא מתכוון להמשיך ולהרחיבה עד שיאספו חייו. הציורים, מונכרומט מופשט המצוייר באמצעות זיפי זקנו הנאספים בעת הגילוח היבש מדי בוקר בבוקרו, הינם גרסתו הפרובוקטיבית לנושא הדיוקן העצמי.
שעות פתיחה: א'- ה', 18:00- 8:00 כתובת: הגלריה הלימודית של בי'ס לאמנות, המרכז ללימודי חוץ המכללה האקדמית ספיר האמנים: שולמית אלטמן, אניסה אשקר, שרון בלבן, גל ויינשטיין, רועי רוזן, עמיקם תורן.
אוצרים תלמידי כיתת האוצרות: אילן אלחייני, רננה ביתן, רינה גור, ברק דאלי, אריאלה וידר, לאנה יזובסקין, איה כהן, טובה כהן, רעות כהן, נטלי לוין, גלית מסס, אורלי נגר, יפה עמר, רות פרג'ון, אלינור קינן, שרה רז, רוזמירה רינקביץ, בהנחיית: נעמי אביב
המכללה האקדמית ספיר 
לימודי עיצוב ואמנות
ייעוץ לימודים