רוב הציבור רואה במחקר ובמדע מקור לגאווה לאומית

האוניברסיטה העברית יזמה סקר לרגל יום המדע הלאומי המצוין מדי שנה ביום הולדתו של אלברט איינשטיין, ומצאה כי מדע ומחקר משמשים מקור לגאווה לאומית לרוב הציבור הישראלי. הסקר, שבדק את עמדות הציבור כלפי מדע וכלפי מדענים, מצא כי רוב הציבור סבור שיש להשקיע משאבים נוספים במדע ובמחקר. הסקר מצא גם כי למעלה מ-50 אחוז מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מהמדענים הישראלים שזכו בפרס נובל.
הסקר נערך ב-2 במארס 2010 בקרב מדגם של 500 איש על ידי חברת MarketWatch, וממנו עולה כי מקצוע חוקר באוניברסיטה נתפס כאחד מהמקצועות היוקרתיים ביותר. חוקר אוניברסיטאי דורג כמקצוע השני היוקרתי ביותר מבין המקצועות שנבדקו, אחרי רופא. המקצוע נתפס יוקרתי יותר מאיש עסקים, מרואה חשבון, מעורך דין ומאיש צבא. ארבעת המקצועות הכי פחות יוקרתיים היו בנקאי, חבר כנסת, איש תקשורת ואיש דת.

25 אחוז מבעלי תואר ראשון ומעלה שהשתתפו בסקר בחרו את המקצוע חוקר באוניברסיטה כמקצוע היוקרתי ביותר, לעומת רק 13% מבעלי ההשכלה התיכונית ומטה ו-18 אחוז מבעלי השכלה על-תיכונית. בתשובה לשאלה באיזה מקצוע היית מעוניין שילדך יעסוק בו כשיהיה גדול, ענו 16 אחוז מהמשיבים [שיש להם ילדים] כי היו מעוניינים שילדם יהיה חוקר באוניברסיטה. במקום הראשון [19%] דורג מקצוע הרופא.
קורס ל-60 אחוז מהמשיבים ציינו כי מדע ומחקר משמשים עבורם כמקור לגאווה לאומית. 65 אחוז בחרו בהיי-טק כתחום המהווה עבור מקור לגאווה לאומית ו-62 אחוז בחרו בתחום הרפואה. תחומים אלו נחשבו כמקור לגאווה לאומית יותר מביטחון [57%], ספורט [22%], אומנות [17%], חינוך [11%] וממשל [2%].

כ-50 אחוז מהמשיבים סברו כי מדינת ישראל אינה משקיעה מספיק משאבים במחקר ובמדע או שאינה משקיעה בכלל. 27 אחוז סברו כי מידת ההשקעה היא בינונית ורק כ-20 אחוז סברו כי המדינה משקיעה מספיק משאבים או הרבה מאוד משאבים. בקרב בעלי תואר ראשון ומעלה, כ-60 אחוז סברו כי המדינה אינה משקיעה מספיק משאבים או כלל אינה משקיעה, לעומת 34 אחוז מבעלי ההשכלה התיכונית ומטה שסברו כך.
בתשובה לשאלה מהי לדעתך הסיבה העיקרית לבריחת מוחות, סברו 41 אחוז מהמשתתפים כי הסיבה היא שכר נמוך באקדמיה בישראל לעומת השכר שמוצע בחו'ל. 17 אחוז מהמשיבים סברו כי הסיבה היא מחסור בתקנים; 14% סברו כי הסיבה היא מעמד טוב יותר של מדענים בחו'ל; 11 אחוז סברו כי הסיבה לבריחת מוחות היא תשתית מדעית פחותה בישראל ו-8 אחוזים סברו כי הסיבה היא רמת חיים גבוהה יותר בחו'ל.
משאלה שבדקה את מידת ההיכרות של הציבור הרחב עם זוכי פרס נובל למדע עולה כי 58 אחוז מהנשאלים ידעו לציין נכון לפחות אחד מזוכי פרס נובל למדע מישראל. זאת לעומת כ-65 אחוז שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתפי תוכנית הריאליטי האח הגדול. זאת ועוד, רק 17 אחוז מהמשיבים ידעו לציין 2 שמות של מדענים זוכי פרס נובל ורק 6 אחוזים ידעו לציין 3 שמות.
מבין בעלי השכלה תיכונית ומטה, 50 אחוז ידעו לציין נכון לפחות שם אחד של זוכה פרס נובל, לעומת 75 אחוז מקבוצה זו שידעו לציין נכון לפחות שם אחד ממשתתפי התכנית האח הגדול. מבין בעלי תואר ראשון ומעלה, קרוב ל-70 אחוז ידעו לציין נכון לפחות שם אחד של זוכה פרס נובל למדע, לעומת 58 אחוז מקבוצה זו שידעו לציין נכון לפחות שם אחד של משתתף בתכנית האח הגדול.
לגבי שכר ושעות עבודה באקדמיה, 61 אחוז מהנשאלים חשבו כי חוקר באוניברסיטה מרוויח בחודש לא יותר מ-15,000 ₪ נטו, ו-58 אחוז סברו כי חוקר באוניברסיטה עובד 10 שעות או יותר ביום.
נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון ציין כי ממצאי הסקר מראים על כך שהציבור הרחב יודע להעריך את חשיבות המדע לחברה ואת התובענות שהמקצוע דורש. 'הממצאים מעוררים תקווה שאוזני קובעי המדיניות תהיינה קרויות לקביעת סדר עדיפויות לאומי כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסקר'.
לדברי פרופ' בן-ששון, 'תפיסת הציבור את תחום המדע הוא מסר מרנין ליום המדע הלאומי – הן עבור האוניברסיטה העברית והן עבור תחום ההשכלה הגבוהה בישראל. עם זאת, יש לציין כי בניגוד לתפיסה שעלתה בסקר לפיה בריחת המוחות נובעת ממניעים כלכליים, הסיבה האמיתית היא תשתית מדעית פחותה בישראל לעומת זו המוצעת בחו'ל'.
לימודי מדעים
לימודי רפואה
ייעוץ לימודים