כיצד סיקרה העיתונות הישראלית את יום השואה?

המחקר של אלונית ברנזון שנעשה במסגרת לימודיה לתואר שני במדעי המדינה מגמת תקשורת, באוניברסיטת בר-אילן, עסק בבחינת סיקור השואה בעיתונות היומית בישראל בין השנים 1953, שנה בה נחקק 'חוק יום השואה והגבורה' ועד תחילת שנות האלפיים, מתוך ראייה כי במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל, חל תהליך הדרגתי של שינוי באופן סיקור יום השואה בעיתונות הכתובה.
'החלטתי לערוך את המחקר כנכדה לניצולי שואה מתוך מטרה להמשיך במפעל החשוב של הנצחת זיכרון שואה', אמרה אלונית ברנזון אשר מחקרה ועבודתה זכו בפרס עבודה מצטיינת מהמכון לחקר השואה של אוניברסיטת בר-אילן. אלונית ברנזון, לומדת היום לתואר דוקטור באוניברסיטת בר-אילן.
עיקרי ממצאי המחקר: שינויים פוליטיים, צבאיים וחברתיים שהתרחשו בישראל השפיעו על תודעת השואה כגורם מעצב זהות בחברה הישראלית. עיקרי הממצאים העלו כי מוטיב השואה משתנה בסיקור השואה ויום השואה בעיתונות בהתאם לשינויים פוליטיים וחברתיים העוברים על החברה הישראלית מהקמתה ועד תחילת שנות האלפיים.

המחקר עסק בבחינת סיקור השואה בעיתונות היומית בישראל בין השנים 1953, השנה בה נחקק 'חוק יום השואה והגבורה' ועד תחילת שנות האלפיים, מתוך הנחה כי במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל חל תהליך הדרגתי של השתנות באופן סיקור יום השואה בעיתונות הכתובה.
מחקר כזה יכול ללמד על תפקודה של התקשורת בכלל, ובהצגת מיתוס השואה בפרט, כגורם חשוב בזיכרון הקולקטיבי של החברה בישראל.
בשני עשורים ראשונים למדינת ישראל, בהם מציג הסיקור את השואה תוך דגש על בנייתה כמיתוס מכונן הממלא תפקיד של סולידאריות וזהות חברתית, ובעשורים השלישי והרביעי ועד שנות האלפיים למדינת ישראל, ניכר מעבר לדפוס סיקור ה'מפריט' את השואה.
בעוד בשנת 1952, לפני חקיקת החוק, הדגש בסיקור היה על השואה במובן של השמדה, על משמעותה והיקפה. לאחר חקיקת החוק, ב-1953 הדגיש הסיקור את מוטיב הגבורה. נראה כי חקיקת החוק גורמת לכותבים להתייחס לשואה מתוך תחושה של אחריות ממלכתית. הסיקור הבליט את מוטיב הגבורה בסיפורים על המורדים בגטאות ועל פעילות הפרטיזנים ביערות. גבורת הלוחמים שבחרו ללכת אל מותם תוך מרד ולחימה. הדגש בסיקור היה כי מיתוס השואה מלכד את העם היהודי בישראל סביב סיפורי גבורה ומוביל למסקנה כי על העם היהודי להיות במדינת ישראל ולא בגלויות השונות. הדגש בסיקור שיקף את מדיניות שלילת הגלות וכל הסימנים המאפיינים אותה - מורך-לב וכניעה, שהם הפוכים לסממני הגבורה.
עד שנות ה-80' הסיקור נותן במה לרעיונותיה של הפרדיגמה הציונית. בשנות ה-90' הסיקור מציג קולות המערערים על הקול הציוני – הפוסט-ציונות. בתחילת שנות האלפיים הסיקור עוסק גם בשואות של עמים אחרים כאשר המסר הוא שהשואות יהוו לקח אוניברסאלי. בעוד מיתוס השואה היווה גורם מלכד נמצא כי אופי הסיקור מצביע על הניסיון להפריט מיתוס זה, מה שמצביע על סדק בקולקטיביות של החברה הישראלית.
מכללות אקדמיות
לימודי מדעי המדינה
ייעוץ לימודים