69 אחוזים מהציבור מאמין כי הקיבוצים תרמו לישראל

לקראת כנס אקדמי בן יומיים בשם מאה שנות קיבוץ שנפתח אתמול בהפקת המכללה האקדמית כנרת ובשיתוף מכון המחקר יד יצחק בן צבי, ערכה המכללה האקדמית כנרת סקר שבחן את עמדות הציבור הישראלי כלפי תרומת הקיבוצים לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. הסקר כלל שתי שאלות עיקריות: באיזו מידה תרמו הקיבוצים לתנועה הציונית ולמדינת ישראל ואיך היה על הקיבוצים לפעול על מנת לתרום יותר.
הסקר נערך בקרב 500 משיבים, נשים וגברים, בגיל 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נערך במהלך השבוע השני של חודש אפריל 2010.
בין ממצאי הסקר נמצא כי מרבית הציבור בישראל מאמין כי הקיבוצים תרמו לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. מהסקר עולה כי 69 אחוזים מהציבור במדינת ישראל מאמין כי הקיבוצים תרמו במידה רבה לתנועה הציונית ולמדינת ישראל, מתוכם 42 אחוזים במידה רבה מאד, לעומת 21 אחוזים מהציבור המאמין כי התרומה של הקיבוצים לתנועה הציונית ולמדינת ישראל הייתה קטנה יחסית ואף לא התקיימה כלל.
הממצאים מראים כי שיעור המאמינים כי הקיבוצים אכן תרמו לתנועה הציונית ולמדינת ישראל עולה עם העלייה ברמת ההשכלה, עם העלייה ברמת ההכנסה ועם ההתרחקות מהדת. באשר לנטייה הדתית - ניתן לראות כי בעוד 77.6 אחוזים מן האנשים המגדירים עצמם כחילונים ציינו כי התרומה של הקיבוצים למדינת ישראל הייתה רבה מאוד, רק 52.3 אחוזים מבעלי הנטייה הדתית- חרדית ענו אותה תשובה. באשר לרמת הכנסה – רק 57 אחוזים מן הנשאלים המרוויחים משכורת ממוצעת נמוכה מ-7000 שקלים, ענו כי התרומה של הקיבוצים למדינת ישראל הייתה רבה מאוד לעומת 78 אחוזים מן הנשאלים המשתכרים במשכורת גבוהה מ-10000 שקלים שענו את אותה התשובה.

הפעולות שעל הקיבוצים היה לנקוט על מנת לתרום יותר לתנועה הציונית ולמדינת ישראל: 56 אחוזים מן הנשאלים שציינו כי תרומתם של הקיבוצים למדינת ישראל הייתה נמוכה יחסית ונתנו מספר הסברים עיקריים לפעולות שעל הקיבוץ היה לבצע על מנת להגדיל את תרומתו: 13.5 אחוזים מן הנשאלים סיכמו כי על התנועה הקיבוצית להתייחס באופן שווה לכל העדות הקיימות בארץ, 10.5 אחוזים ענו כי על הקיבוץ היה להקל את תנאי הקבלה שלו. 9.6 אחוזים טענו כי היה עליו למנוע אפליה על רקע עדתי. 10.1 אחוזים הסבירו כי על התנועה הקיבוצית להיות סובלנית ופתוחה יותר לנושאים דתיים.
ראוי לציין כי 46 אחוזים מהמשיבים הנותרים שציינו כי לדעתם התרומה של הקיבוצים לתנועה הציונית ולמדינת ישראל הייתה נמוכה יחסית, לא ידעו לציין ולו פעולה אחת, שלדעתם על הקיבוצים היה לנקוט על מנת לתרום יותר לתנועה הציונית ולמדינת ישראל.
ד'ר גיורא גודמן, ממארגני הכנס ומרצה של המכללה האקדמית כנרת: 'הממצא העיקרי בסקר הוא כי למרות הירידה היחסית במעמד הקיבוצים במדינת ישראל בעשורים האחרונים והתהפוכות הכלכליות והחברתיות העוברות עליהם, הדעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי היא כי תרומתם ההיסטורית של הקיבוצים למדינת ישראל הייתה רבה עד רבה מאד. עם זאת מאשרים הממצאים את ההנחה הרווחת כי חלק מהציבור מאשים את הקיבוצים מבחינה היסטורית באפליית יוצאי ארצות המזרח, ובמידה פחותה יותר גם בהיותם חברה אנטי-דתית'.
פרופ' חנוך לביא, נשיא המכללה האקדמית כנרת מסביר כי: 'כנס מאה שנות קיבוץ בוחן את מעמדה והשפעתה של התנועה הקיבוצית לאורך כל שנותיה. מטרת הכנס היא להציג את הדעות וההשקפות השונות מנקודת מבט אקדמית ולאפשר לנוכחים להבין את הנושא באופן רחב ומעמיק יותר. תכני הכנס יציגו מחקרים מרתקים שנערכו לאחרונה בכל הקשור לתנועה הקיבוצית ולהשפעתה על הציונות ומדינת ישראל'.
כנס מאה שנות קיבוץ ייערך ביום ד'- ה' [28-29.4.10] בבית בוסל שבקבוצת דגניה א'. הכנס יכלול שישה מושבים במסגרתם ידונו בכירי המכללה האקדמית כנרת יחד עם מרצים וחוקרים בכירים ממוסדות אקדמיים מובילים בארץ על השפעתו ושילובו של הקיבוץ בהוויה הציונית, הישראלית והעולמית, לאורך כל שנות קיומו. כמו כן יוקרנו במסגרת הכנס שלושה סרטי תעודה ותעמולה נדירים שעוסקים בדגניה ובהתיישבות הקיבוצית. פעילויות הכנס כוללות בין היתר מסלולי סיורים מודרכים באתרים ההיסטוריים בדגניה וערב חגיגי הכולל ארוחה חגיגית והופעתו של הזמר חנן יובל.
במכללה האקדמית כנרת נלמדים לימודי הנדסה B.Sc בשלושה תחומים הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מערכות מידע והנדסת איכות ואמינות. עוד במכללה המחלקה ללימודי תיירות ומלונאות לתואר ראשון היחיד מסוגו בארץ ומחלקה ללימודי תקשורת ברוח חברתית. כמו כן, נלמדים המסלולים הוותיקים במסגרת לימודי מדעי החברה בחסות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן קרימינולוגיה, פסיכולוגיה ולימודי ארץ ישראל.
המכללה האקדמית כנרת
לימודי מדעי החברה
ייעוץ לימודים