הורה כמורה

במהלך ששת שנות המחקר נבדקו 92 אימהות לילדי גן חובה בעלי רמת הישגיות נמוכה. הגנים מהם נבדקו הילדים מתאפיינים באוכלוסיה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כל אם ובנה עברו תוכנית התערבות מבוקרת של שמונה חודשים שבה הם עבדו באופן קבוע עם חונכים, שהיו סטודנטים לתואר שני במגמה לגיל הרך ולחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה. תוכנית ההתערבות שמה דגש על חיזוק תפקידו של ההורה כמתווך בין הפעילויות השונות של הילד, למשל משחק או שיחה , לבין למידה. כל הנשים שהשתתפו במחקר נשאלו בתחילת התהליך על האמונה שהן יכולות לתרום לתהליכי למידה אצל בנם, ו-82% ענו שהן לא מאמינות שיש להן כלל יכולת כזו.
תוצאות המחקר הראו שבתום שמונה חודשי התוכנית שיפרו האימהות כמעט את כל המדדים הקשורים ליכולת התיווך שלהן ואת היכולת להיות 'הורה כמורה'. כך, לדוגמא, מדד עידוד היצירתיות אצל הילד עלה מציון ממוצע של 1.38 [במדד של 0-5] לציון ממוצע של 2.86. תחושתן של האימהות ללמד את הילד עלתה מציון ממוצע של 1.4 ל-3.5. לעומת זאת, הצורך שלהן בשליטה באינטראקציה בינן לילד ירד מציון ממוצע של 3.13 ל-1.93. בסך הכול עלה הציון הממוצע הכולל מ-1.83 ל-3.12.
במהלך הפעלת תוכנית ההתערבות התגלו תגובותיהן המשתאות של האמהות שלא היו מודעות ליכולות של ילדיהן. גם הילד הכיר דמות הורה אחרת, אמרה ד'ר שיינין. לפי מחקרה, גם מדדי התיווך של האימהות עלו בצורה ניכרת. היכולת של האם לשמור על קשב במהלך המשימה, תוך חשיבה עצמאית עלתה מציון ממוצע של 1.92 ל-2.79. היכולת לתת משמעות לפעילות המשותפת עלתה מציון ממוצע של 0.95 לציון ממוצע של 2.4. העידוד והתשבחות לילד עלו מציון ממוצע של 0.92 לציון ממוצע של 2.61 והמעורבות הרגשית של האימהות עלתה מציון ממוצע של 0.66 ל-2.48.
לאור ממצאי המחקר יש מקום לבחון את תרומתם הייחודית של תהליכי התיווך בסיטואציה של יחסי אם-ילד להיבטים השונים של ההתפתחות הקוגניטיבית, רגשית וחברתית של הילד, סיכמה ד'ר שיינין.

למידע על אוניברסיטת חיפה לחץ/י כאן...

לפרטים נוספים על לימודי הפקולטה לחינוך לחץ/י כאן...