שרף לבונה לטיפול בדיכאון וחרדה

מנגנון מוחי שלא היה ידוע עד כה עשוי לאפשר התמודדות עם דיכאון וחרדה ללא תופעות הלוואי התרופתיות הידועות כהשמנת יתר, אי תפקוד מיני והתמכרות תרופתית. מחקר זה הוא אחד מתוך קרוב ל- 50 מחקרים חדשים שיוצגו במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, במסגרת 'כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18', כנס מדעי רב-תחומי המתקיים בשיתוף פעולה עם מו'פ אזורי השומרון ובקעת הירדן. הכנס יתקיים ביום חמישי ט'ז בסיוון תשס'ח, 19 ביוני 2008.
פרופ' אסתר פרידע מהחוג למדעי ההתנהגות עמדה בראש קבוצה של חוקרים מן המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ויצמן למדע, שבדקה את השפעות קטורת השרף של צמח הלבונה [Boswellia], ששימשה לפולחן דתי בימי קדם.
פרופ' פרידע וחוקריה מצאו כי לאחד מן הרכיבים העיקריים של הלבונה, ה־incensole acetate [IA], יש השפעה פסיכואקטיבית, נוגדת דיכאון וחרדה. במהלך המחקר החוקרים גילו להפתעתם מנגנון מוחי חדש האחראי לפעולה של IA, הפועל של קולטני TRPV3 [transient receptor potential vanilloid 3 ion channel], אך לא על קולטנים אחרים הידועים כווסתים של מצב רוח [קולטנים לדופמין, לנוראדראנלין, לסרוטונין או לאופיאטים]. כיום נמצאות בשימוש תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על הגברת פעילות קולטני וסתי מצב הרוח [הנוירוטרנסמיטורים סרוטונין ו/או נוראפינפרין]. לתרופות אלו תופעות לוואי חמורות, כגון אי-תפקוד מיני והשמנת יתר. בנוסף, תרופות נוגדות חרדה הן ממכרות, ולכן למולקולות המפעילות את תעלת ה-TRPV3, ו־IA בפרט, יש פוטנציאל לפיתוח תרופות פסיכיאטריות הפועלות על מנגנון אחר, וללא תופעות לוואי.
במסורת היהודית שרף הלבונה היה רכיב עיקרי של הקטורת שהייתה בשימוש במשכן ובבית־המקדש. התלמוד הבבלי מתאר מתן שיקוי של יין עם שרף לבונה לאסירים שנידונו למוות 'כדי שלא ידאגו'. הקדמונים כנראה זיהו בלבונה תכונות נוגדות חרדה, אולם עד כה סוגיה זו לא נחקרה מדעית.
ביחד עם פרופ' פרידע השתתפו במחקר ד'ר אריה מוסאיוף מהאוניברסיטה העברית ומכון ויצמן, ניקולי גובשטיס, ד'ר טטיאנה ברגמן וד'ר אברהם א' שמש מהמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, פרופ' אסתי שוהמי מהאוניברסיטה העברית, ד'ר נטע רימרמן ממכון ויצמן ופרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית.
בכנס ייערכו שישה מושבים בתחומים שונים, והוא מתקיים בסיוע מכון הקרן הקיימת לישראל לתולדות הציונות וההתיישבות. לקראת הכנס יצא לאור קובץ י'ז של מחקרי יהודה ושומרון שהוצגו בכנס ה- 17 לפני כשנה.

למידע על המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון לחץ/י כאן...