סטודנטים: ציוני מבחנים גבוהים יותר בכיתות קטנות

ככל שמספר הנבחנים גדול יותר כך הציון הממוצע נמוך יותר, כך עולה מסדרה של מחקרים חדשים משותפים של חוקרים של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת מישיגן. 'ממצאי המחקר שופכים אור גם על הדיון בנוגע לגודל הכיתות במערכת החינוך: בכיתות קטנות לתלמידים תהייה יותר מוטיבציה להתחרות ולהגיע להישגים גבוהים יותר', אמר ד'ר אבישלום תור, עורך המחקר מטעם אוניברסיטת חיפה.
סדרת המחקרים, אותם ערך ד'ר תור יחד עם ד'ר סטפן גרסיה מאוניברסיטת מישיגן, ביקשה לבדוק האם מספר מתחרים גדול יותר בתחומים שונים תשפיע על המוטיבציה והביצועים של המתחרה היחיד גם כאשר מספר המתחרים אינו משפיע על הערך הצפוי של הזכייה בתחרות.

במחקר הראשון בדקו החוקרים את ציוני בחינת ה-SAT האמריקאית - בחינת קבלה לאוניברסיטאות, הדומה למבחן הפסיכומטרי בארץ, ב-50 המדינות של ארצות הברית. החוקרים חילקו את מספר הנבחנים בכל מדינה למספר האתרים בהם נערכה הבחינה וכך הגיעו לממוצע הנבחנים בכל אתר. החוקרים לקחו בחשבון מגוון של הבדלים במשתנים סוציו-אקונומיים רלוונטיים בין המדינות. מהממצאים עלה כי ככל שממוצע התלמידים לאתר במדינה היה נמוך יותר, כך הציון הממוצע של אותה מדינה היה גבוה יותר.

מכיוון שיש קושי לקבוע הנחות על סמך ממוצעים המחושבים ברמה של מדינות, בוצע מחקר שני ממוקד יותר. במחקר זה נאספו תוצאות של 1383 סטודנטים מאוניברסיטת מישיגן במבחן קוגניטיבי הנקרא CRT. הנתונים נלקחו מ-22 מועדים שונים של אותה בחינה במשך 3 שנים, כשבמקרה זה ידוע כמה נבחנים בדיוק היו בכל בחינה ומה היה הציון הממוצע של כל מועד. גם במקרה זה נמצא אותו הקשר – ככל שהיו פחות נבחנים במועד ספציפי, כך הציון הממוצע עלה.
הניסוי הבא היה מבוקר אף יותר. במחקר השלישי התבקשו 74 סטודנטים לעבור מבחן קצר, כשכל נבחן עבר אותו בנפרד מאחרים. לחלק מהסטודנטים נאמר כי הם נבחנים כחלק מקבוצה של 10 אנשים ולאחרים שהם חלק מקבוצה של 100 אנשים. עוד נאמר להם כי אם הם יהיו חלק מ-20% שפתרו את המבחן בצורה המהירה ביותר – מבלי לפגוע בנכונות התשובות כמובן – הם יזכו בחמישה דולרים. מהממצאים התברר כי הסטודנטים שחשבו שהם מתחרים מול 9 אנשים נוספים סיימו את המחקר בזמן ממוצע מהיר באופן מובהק מאלה שחשבו שהם מתחרים מול 99 אחרים.

ניסויים נוספים אף בחנו באופן ישיר כיצד המתחרים שופטים את סיכויי הזכייה שלהם, כמו גם הבדלים בין-אישיים, והראו כי השינוי במוטיבציה התחרותית נובע ישירות מירידה בחשיבותה של ההשוואה החברתית - התהליך בו אנשים מעריכים את עצמם באמצעות השוואה לאחרים – עם העלייה במספר המתחרים.
'לממצאי המחקר יש השלכות על כל תחומי החיים כמעט. הם שופכים אור על הדיון בנוגע לגודל הכיתות במערכת החינוך, מכיוון שבכיתות קטנות לתלמידים תהייה יותר מוטיבציה להתחרות ולהגיע להישגים גבוהים. הממצאים משפיעים גם על עולם העבודה - אנשי מכירות, לדוגמא, ישיגו הישגים נמוכים יותר אם הם יעבדו במקום גדול לעומת עבודה בקבוצות קטנות', סיכם ד'ר תור, אוניברסיטת חיפה.
אוניברסיטת חיפה
לימודי חינוך והוראה
לימודי מנהל עסקים